ענף הבנקאות בישראל סובל, כידוע, מריכוזיוּת רבה ומהיעדר תחרות אמיתית. אחת הסיבות לכך היא היעדרותם מהמפה של הבנקים הקואופרטיביים. האם זוהי המציאות גם בבנקאות העולמית?

אחד הנושאים שהפכו `חמים` לאחר המחאה החברתית של 2011 הוא נושא הבנקאות בישראל: יותר ויותר אנשים, ובהם גם גורמים מקצועיים ובכירים במשק הישראלי, הבינו שכדי ליצור שינוי צרכני אמיתי במדינה, יש צורך לשנות גם את מבנה ענף הבנקאות המקומי. אחד האמצעים המרכזיים שעליהם דובר אז, היה הקמת `בנקים חברתיים` - בנקים קואופרטיביים בשמם המקצועי.

מאז חלפו ימים רבים, אך טרם נרשמו תוצאות בשטח מבחינה זו. הבנקאות הישראלית אינה מציעה עדיין אלטרנטיבה אמיתית לבנקים הגדולים ולמעשה, מאז שנות ה-70 לערך כמעט ולא פועלים בישראל בנקים קואופרטיביים (`אגודות אשראי`, כפי שנהוג לקרוא להם לא פעם), אף שבעבר פעלו כמאה כאלו בארץ.
עובדה זו אמורה להטריד כל אזרח ישראלי אשר שואף לחיות בסביבה צרכנית תקינה - והיא עשויה להדאיג אותו עוד יותר אם ישווה זאת למציאות הקיימת בכמה מהמדינות המובילות בעולם מבחינה כלכלית.

מעל ל-55 אלף בנקים קואופרטיביים בכ-100 מדינות ו-200 מיליון חברים

מתברר שברחבי העולם, הבנקים הקואופרטיביים ואגודות האשראי הם מחזה נפוץ למדי. הפדרציה העולמית לאיגודי אשראי פרסמה עוד ב-2012 כי פועלים כיום ברחבי העולם כ-56 אלף גופים כאלו, בכ-100 מדינות, המשרתים כ-200 מיליון חברים ומחזיקים בנכסים בשווי טריליוני דולרים. יש להניח כי בארבע השנים שחלפו מאז המספרים רק הלכו וגדלו, בין היתר על רקע אותו משבר ענק שפקד את העולם ב-2008, וגרם לרבים לאבד את אמונם בבנקאות ה`מסורתית`.

בארה"ב, למשל, פעלו בתחילת העשור הנוכחי יותר מ-7,000 איגודים; באירלנד חולשים איגודי האשראי על כ-70% משוק הבנקאות המקומי; בדרום קוריאה פלח השוק של איגודי האשראי הוא הגדול בעולם: קרוב ל-16% נכון לתחילת העשור. למעשה, הבנקאות החברתית תופסת כיום נתח של כ-7% מענף הבנקאות העולמי.
זה לא נגמר כאן: כמה מהבנקים הגדולים בעולם הם בנקים קואופרטיביים, ובהם Rabobank ההולנדי ו-Crédit Agricole הצרפתי. לראשון נכסים בשווי 771 מיליארד דולרים, ולשני נכסים ששוויים מסתכם ב-1.8 טריליון אירו. עם נתונים כאלו, מפתיע מאוד לגלות שבישראל התחום הזה כמעט ולא קיים.

מה הם יתרונותיהם של הבנקים הקואופרטיביים ושל איגודי האשראי?

לבנקאות החברתית כמה יתרונות חשובים:

• בנקאות ללא מטרות רווח, אשר פועלת לרווחת חבריה
• חברי הגוף הבנקאי הם בעלי הבנק ומנהליו
• ניהול הגוף נעשה בצורה דמוקרטית
• מבנה ההוצאות `רזה` ומשכורות הבכירים מוגבלות
• הריביות על פיקדונות גבוהות והריביות על הלוואות נמוכות (ברוב המקרים)
• ניתנת תשומת לב מיוחדת ללקוחות שנחשבים לא רווחיים מבחינת הבנקים הגדולים - תושבי הפריפריה, בעלי עסקים קטנים וכו`
• פעילות הבנק נעשית בהתאם לערכים ולעקרונות חברתיים שנקבעים על ידי חברי האיגוד.

היתרונות הללו נכונים כמעט לכל `בנק חברתי` באשר הוא, אך הקמתו של בנק חברתי בישראל תביא עמה יתרון חשוב נוסף: תחרות. בנק קואופרטיבי ישראלי יספק לאזרח את האלטרנטיבה החסרה לו כל כך היום, וייצור תחרות אמיתית מול הבנקים הגדולים אחרי שנים של קיפאון וסטטיות במישור הצרכני.